תגית: טבעונות

לאן נעלם התיאבון הבריא שלנו?

ב-1996 טבע ד"ר סטיבן בארטמן את המושג אורת'ורקסיה נרבוזה, תחילה כדי לתאר את מטופליו שפיתחו אובססיה כלפי דיאטות, אחר כך התברר לו שהמושג מתאים לתאר תופעה גדולה יותר – הימנעות מוגזמת או מוגברת מצריכתם של מאכלים שנתפסים כלא בריאים. למעשה ביקש להצביע על הקיבעון שמפתחת בחברה המערבית בנוגע ל'אכילה בריאה'. השם שנתן להפרעת האכילה/הנפש הזאת שאוב מיוונית ומשמעותו בתרגום החופשי היא "תיאבון בריא", אך ד"ר בארטמן התכוון ל"תזונה נכונה".

עבור הד"ר אורת'ורקסיה, שמתבטאת בעיסוק מוגזם בהרכבי המזון, היא הפרעת אכילה המקבילה לאנורקסיה. כמו אנורקסיה, במקרים חריגים מאוד היא יכולה להוביל לתת-תזונה קשה ואפילו מוות, אך לעניינו רלוונטית הפרעה זאת בגרסתה העדינה יותר.

ירקות בשוק. התעסקות מוגזמת באוכל בריא יכולה להפוך לאורת'ורקסיה (צילום: עמרי פולק)

ירקות בשוק. התעסקות מוגזמת באוכל בריא יכולה להפוך לאורת'ורקסיה (צילום: עמרי פולק)

אורת'ורקסיה יכולה לגרום לפגיעה בביטחון העצמי של אלו הסובלים ממנה, שפעמים רבות מאשימים את עצמם בחוסר ההצלחה של הדיאטות המתקשרות להפרעת האכילה, ברעב התמידי שלהם ובכמיהתם למזונות שאסרו על עצמם. בניגוד לאנורקסיה ובולימיה, הסובלים מאורת'ורקסיה אינם מתעסקים כמות האוכל שהם צורכים אלא באיכותו. הם אינם מעוניינים להיות רזים, הם נמצאים במרדף תמידי אחר אוכל בעל הרכב טהור ובריא.

כיצד התעסקות באכילה בריאה יכולה להיות לא בריאה? גם בארטמן עצמו מודע לבעייתיות שקונספט זה יוצר, אבל תשובתו לכל המבקרים הייתה "מידתיות". כל עוד עושים דבר במידה אין מדובר בבעיה, זאת מתחילה כשהעיסוק הופך לאובססיה ופוגע בתזונתו של אדם. בלא מעט הזדמנויות הוא מבקש להבהיר שאין בכוונתו לטעון כי צמחונות, טבעונות או צורות אחרות של אכילה בריאה הן הפרעות אכילה, אלא רק המקרים בהם הפרט מפתח אובססיה לגבי הנושא.

אמנם ההגדרה של הפרעה זאת מתייחסת לפרטים הסובלים ממנה, אבל בעינינו כאן ב"שיגעון האוכל" אפשר לטעון שהחברה המודרנית עצמה נמצאת במצב כזה  או אחר של אות'רוקסיה. רק כך אפשר להסביר את העיסוק המוגבר שלנו בהרכב המזון, בכמות הוויטמינים שהוא מכיל, נושא עליו נרחיב בקרוב.

רוצים לקרוא עוד על אורת'ורקסיה? כנסו לאתר של ד"ר סטיבן בארטמן

מודעות פרסומת

תזונה בריאה ומאוזנת? משחק ילדים

נינה פלאנק (Nina Planck) היא סוג של מיכל אנסקי אמריקאית. עיתונאית אוכל שגדלה סביב אוכל ומאוחר יותר הפכה ליזמית העוסקת בשווקי איכרים (פתחה את הראשון אי פעם בלונדון, בדרך לחברה שמנהלת 18 כאלו בעיר). פה בערך נגמר הדמיון בין השתיים, אבל זאת נקודת התחלה נוחה למי שברצונו להציג את עבודתה של פלאנק.

ספרה השני, Real Food: What to Eat and Why, הוא חלק מאותה תנועה שכוללת גם את מייקל פולאן ומארק ביטמן. פלאנק, שגדלה בחווה בווירג'יניה וכילדה מכרה את הירקות בשווקים באזור, מגוללת את סיפור חייה ושוזרת אותו בהתפתחויות בתפישת הקהל בנוגע לאוכל – חלב/ביצים/בשר לא טובים לאדם. יש לה הגדרה ברורה לאוכל אמיתי (לדוגמה, היא מבדילה בין חלב גולמי שנחלב בחווה לבין חלב תעשייתי שקונים בסופר) ואת מירב מאמציה היא מרכזת בניסיון להחזיר את מרכיביו אל התזונה המודרנית, על חשבון האוכל התעשייתי שמרכיב אותה היום.

אנחנו נולדים עם האינסטינקטים התזונתיים הנכונים?

אנחנו נולדים עם האינסטינקטים התזונתיים הנכונים?

אחד הסיפורים המרתקים בספר הוא זה על רופאת הילדים קלרה דייויס, שבמהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת ערכה את אחד מניסויי התזונה הנרחבים ביותר – מתן האפשרות לילדים להרכיב את התזונה שלהם. דייויס בחרה 33 מרכיבים תזונתיים ואפשרה ל-15 הילדים שהשתתפו בניסוי לבחור בעצמם מה וכמה יאכלו.

על פי הממצאים הבחירות בכל ארוחה וארוחה היו יכולות להיות מאוד קיצוניות, אבל לאורך זמן הוכח כי הילדים מרכיבים לעצמם תזונה מאוזנת ובריאה, עשירה מעל ומעבר בכל הנחוץ. אחד מהנבדקים, שסבל מתסמונת ריקטס (התרככות העצמות בשל מחסור בויטמין די), בחר לשתות במשך תקופה ארוכה שמן דגים. לאחר שהבריא הוא חזר לבחור מרכיבים אחרים.

פלאנק מזכירה את הניסוי בספרה כי הוא הותיר רושם עמוק על אמא שלה וגם כי הוא מזכיר לכולנו עובדה פשוטה שיכולה להחזיר את השפיות לתעשיית האוכל: כשאנחנו הכי צעירים, נטולי השפעות הפרסום של תעשיית האוכל, יש בידינו את היכולת הטבעית לבחור תזונה נכונה ובריאה. הרי אם תינוקות וילדים יכולים לעשות זאת ברור שגם אנחנו מסוגלים, לא?

"פחות בשר וג'אנק-פוד, יותר צמחים"

"פחות בשרים, פחות ג'אנק-פוד, יותר צמחים", זוהי הנוסחה של מארק ביטמן (Mark Bittman), אחד מעיתונאי המזון המובילים בארה"ב, לתזונה נכונה ובריאה יותר. ככה, בצורה הפשוטה ביותר הוא מזקק את הרעיון בו צריכה התזונה המערבית לנגוס כדי לתקן את עצמה, להחזיר את עצמה את המסלול.

ביטמן – כמו גם רבים מעמיתיו – משלב אל תוך השיח התזונתי עניינים הקשורים למוסר, יחסם של בני האדם לחיות לדוגמה. הוא עושה זאת רק בשל שהמדע כבר הוכיח כי התזונה המערבית, הנשענת על צריכה מוגברת של מוצרי בשר וחלב, אינה מובילה אותנו לחיים ארוכים ובריאים יותר. להיפך.

כמו לא מעט מההרצאות המוצלחות ב-TED, גם זאת של ביטמן מ-2007 – "מה לא בסדר באוכל שאנחנו אוכלים" – משאירה את הצופה מהורהר ולעתים אף מעורער. אין מדובר פה בגרסה עדינה יותר של כהן הטבעונות גארי יורופסקי, ביטמן מבהיר שוב ושוב כי אינו צמחוני וכי אין בכוונתו להפוך לאחד.

תזונה מבוססת יותר על ירקות ופחות על בשר ומוצרי חלב תוביל לחיים בריאים יותר

תזונה מבוססת יותר על ירקות ופחות על בשר ומוצרי חלב תוביל לחיים בריאים יותר

למעשה, בשל צורך רפואי וכדי להימנע מלקיחת תרופות לטיפול במחלת הסוכרת הוא מצא פיתרון יצירתי: טבעונות עד 18:00. היצירתיות נבעה מכך שביטמן, שבאותה עת היה בעודף משקל גבוהה, לא רצה לוותר על כמה מהמאכלים האהובים עליו. לכן החליט לבסס את תזונתו החדשה על ירקות, רק במהלך הערב הרשה לעצמו ליהנות מהרגלי העבר שלו, כשמילת המפתח היא מתינות. VB6 הוא קרא לזה, "טבעוני לפני 6:00 אחה"צ" בתרגום חופשי.

ביטמן שם דגש גדול על הנושאים שחשובים לנו כאן ב"שיגעון האוכל": הנאה מאוכל, אכילה בריאה יותר המתבססת על יותר מוצרים טריים ופחות מזון מעובד, וכמובן מתינות. רוצים לראות את ההרצאה המלאה שלו? היכנסו לדף הפייסבוק שלנו.